הכרעת דין בתיק פ"ח 838/05

כתב האישום

1.         כתב האישום שהוגש נגד הנאשם מייחס לו ביצוע העבירות הבאות: אינוס - עבירה לפי סעיף 345(א)(1) ו-(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); מעשה מגונה - עבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(1) ו-(א)(2) לחוק העונשין.

2.         בפרק "העובדות" שבכתב האישום נאמר, כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום עבד הנאשם כרפלקסולוג בביתו בשכונת פסגת זאב שבירושלים (להלן: "הבית").

ביום 12.10.01, בשעה 09:15 או בסמוך לכך, הגיעה "ש" - ילידת 1981 (להלן - "המתלוננת") לבית ועלתה עם הנאשם לחדר הטיפולים שנמצא בקומה השנייה של הבית.

המתלוננת סיפרה לנאשם, כי אמה חלתה בעבר בסרטן השד והנאשם הורה למתלוננת לפשוט את חולצתה ואת חזייתה ולשכב על מיטת הטיפולים, כדי לבדוק, כביכול, שאינה סובלת מסרטן השד.

הנאשם בדק את כף רגלה של התלוננת ושאל אותה שאלות שונות בענייני מין, בין השאר, בירר האם היא נהנית מקיום יחסי מין.

הנאשם מישש את חזה של המתלוננת, שאל אותה מדוע הפיטמה שלה אינה זקופה והחל למשש את פיטמתה. בשלב כלשהו הציע הנאשם למתלוננת למשש בעצמה את פיטמתה על מנת שתזדקף והמתלוננת סירבה.

הנאשם הורה למתלוננת לפשוט את מכנסיה והיא שכבה על מיטת הטיפולים, כשפלג גופה התחתון כוסה בסדין. הנאשם מרח קרם גוף על ידיו והסיט את הסדין מגופה של המתלוננת. המתלוננת שאלה את הנאשם מה בכוונתו לעשות והוא השיב לה, כי בכוונתו לנסות טיפול אחר, הסיט את תחתוניה והחל לגעת באזור איבר מינה. בשלב מסוים נגע הנאשם באזור איבר מינה של המתלוננת, ניסה לפתוח את רגליה ובידו השנייה מישש את חזה. המתלוננת אמרה לנאשם, כי היא אינה חשה בנוח וביקשה ממנו שיפסיק והנאשם אמר לה שתעצום עיניה, שתחשוב כי היא נמצאת במקום טוב ושתנסה להנות. המתלוננת ניסתה לסגור את רגליה, אך הנאשם פתח אותן ואמר לה שאין לה מה לדאוג.

הנאשם החדיר אצבעותיו לאיבר מינה של המתלוננת וביקש לברר עמה איזה מגע גורם לה לגירוי מירבי. המתלוננת אמרה לנאשם כי אינה יודעת וביקשה ממנו שיחדל.

בחלוף שתי דקות לערך, הפסיק הנאשם את מעשיו ושאל את המתלוננת אם אינה רוצה להגיע לסיפוק מיני. המתלוננת אמרה לנאשם, כי לא תצליח להגיע לסיפוק בצורה כזו והנאשם השיב לה, כי אינו מבין מדוע היא רוצה שיחדל ממעשיו והוסיף שאם תגיע לסיפוק מיני הדבר מאוד יעזור לה.

הנאשם התכופף לכיוונה של המתלוננת ואמר לה שהוא רוצה לנסות דבר מה נוסף. המתלוננת שאלה את הנאשם מה בכוונתו לעשות והוא השיב, כי הוא רוצה לעשות בה מין אוראלי. המתלוננת סירבה והנאשם כיסה את גופה בסדין, וטיפל בה בדרך שגרתית.

תשובת הנאשם

3.         בתשובתו לכתב האישום אישר הנאשם, כי הוא עובד כרפלקסולוג בביתו, אך הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום, ככל שהמדובר בטיפול שאינו רפלקסולוגי שנתן למתלוננת. הנאשם הכחיש, כי ביקש מהמתלוננת לפשוט את בגדיה זולת חליצת הנעליים, הורדת הגרביים וקיפול המכנסיים עד מתחת לברך, לצורך הטיפול. הנאשם הודה, כי בדק את כפות רגליה של המתלוננת, כי מרח על ידיו משחה לצורך הטיפול בכפות הרגליים עד אזור הקרסוליים, וכי שאל אותה אם מחזורה סדיר אם לאו, אולם הכחיש כי שאל שאלה אחרת בענייני מין. הנאשם גם הכחיש כי הציע לבצע במתלוננת מין אוראלי.

על הראיות

4.         מטעם המאשימה העידו המתלוננת; ד', ידיד של המתלוננת, שבהמלצתו הגיעה המתלוננת לנאשם לטיפול ואשר התלווה אליה יום לפני מועד האירוע המפורט בכתב האישום (להלן: "ד'"); אמה של המתלוננת; ופסיכולוג שטיפל במתלוננת לאחר האירוע האמור. כן הוגשו הודעתו של הנאשם (ת/1 וההודעה כשהיא מודפסת - ת/1א'); קלטת וידיאו המתעדת עימות שנערך בין המתלוננת לבין הנאשם (ת/3), וכן תימלול הדברים שנאמרו (ת/3א'). מטעם ההגנה העידו הנאשם ורעייתו.

עובדות מוסכמות

5.         מעדויותיהם של המתלוננת, ד' והנאשם ניתן לחלץ, באופן כללי, את העובדות המוסכמות הבאות: המתלוננת הגיעה אל הנאשם יום לפני המועד שננקב בכתב האישום, היינו ביום 11.10.01. המתלוננת הגיעה יחד עם ד' ובהמלצתו, שכן ד' טופל על ידי הנאשם. באותו יום טיפל הנאשם בד', ולאחר מכן שוחחו הנאשם והמתלוננת לסיבת הגעתה אליו. לדבריה, סבלה מלחץ וחרדה כתוצאה מההפגזות בשכונת גילה, אזור מגוריה. לאחר מכן עלה הנאשם יחד עם המתלוננת לחדר הטיפולים, שם בדק את כפות רגליה, אמר לה דברים מעברה והעניק לה טיפול קצר באמצעות אבני קריסטלים. הנאשם והמתלוננת קבעו, כי היא תגיע אליו למחרת לטיפול נוסף.

למחרת, 12.10.01, יום שישי בשבוע, הגיעה המתלוננת לביתו של הנאשם בשעה 09:15 לערך. גירסת המתלוננת היא שהגיעה לבדה ביום זה. לעומת זאת, הנאשם ורעייתו גורסים כי ד' הגיע יחד עם המתלוננת. ד' לא זכר אם הגיע יחד עם המתלוננת, אם לאו. מכל מקום הנאשם והמתלוננת ישבו בסלון ביתו של הנאשם, אשר סיפר לה על הקורות אותו במהלך שירותו הצבאי וכי הינו נכה צה"ל. המתלוננת מצידה סיפרה לנאשם, כי אימה חלתה בסרטן השד. באותה עת שהו בבית גם רעייתו של הנאשם ובנו. לאחר שיחה של כ-10 דקות עלו הנאשם והמתלוננת לחדר הטיפולים. מכאן ואילך קיימות גירסאות מנוגדות של המתלוננת ושל הנאשם לאשר אירע בחדר הטיפולים.

הראיות מטעם המאשימה

6.         גירסתה של המתלוננת הובאה בעיקרה בכתב האישום. המתלוננת (ע"ת/1) העידה, כי במהלך עלייתה במדרגות לחדר הטיפולים יחד עם הנאשם, אמר לה הנאשם כי הוא רופא מוסמך מזה כ-25 שנה וכי יעשה לה בדיקה של סרטן השד. כשנכנסו לחדר הטיפולים סגר הנאשם את הדלת, והורה לה לחלוץ נעליים, להוריד גרביים וכן את חולצתה וחזייתה. המתלוננת עשתה כן ונשכבה על המיטה שבחדר. הנאשם מישש את שדיה ושוחח עימה על פיטמותיה וביקש ממנה למששן. המתלוננת סירבה לעשות את שביקש ממנה בקשר לכך. בשלב זה הייתה המתלוננת ללא מכנסיה, ואינה זוכרת אם פשטה אותם קודם לכן, או שעשתה זאת בשלב זה, לבקשתו, אם כי היא זוכרת אותם היטב כשהם תלויים על וו שהיה בדלת החדר. הנאשם מרח קרם על ידיו, הזיז את תחתוניה והחל לגעת באיבר מינה. המתלוננת סגרה את רגליה, אולם הנאשם הפרידן עם יד אחת. פעמים חוזרות אמרה לו שאינה רוצה בכך והנאשם הרגיע אותה ופתח את רגליה. הנאשם המשיך לגעת באיבר מינה והחדיר שתי אצבעות לאיבר מינה (פר' עמ' 11, ש' 6-7). הנאשם המשיך במעשיו כדקה נוספת, על אף שאמרה לו שאינה רוצה בכך. לאחר מכן ניגש הנאשם לכיוון רגליה ואמר לה שהוא מבקש לעשות לה מין אוראלי, והיא השיבה שאינה רוצה בכך. בשלב זה כיסה הנאשם את המתלוננת בסדין, הניח על גופה אבני קריסטלים, שם בידה מספר אבנים והורה לה להמתין במצב זה 12 דקות. הנאשם יצא מהחדר. המתלוננת לא נותרה שכובה, אלא קמה והתלבשה מיד ונשארה בחדר. הנאשם שב לחדר והשניים ירדו במדרגות. רעייתו של הנאשם, שהייתה במטבח והכינה ארוחת בוקר, הזמינה את המתלוננת לאכול עימהם וכולם ישבו לשולחן לאכול.